| דף הבית |
| ספרים |
| מאמרים ופרסומים |
| תחומי מחקר ועניין |
| הוראה |
| קישורים |
בין שירי זיכרון לשירי פיגועים: איך מהנדסים העורכים המוזיקליים ברדיו את הזמן הלאומי
גרסא מקוצרת במגזין חידושים: מדע ודעת באוניברסיטת בר-אילן
תקציר:
המאמר מנתח את מדיניות השידור המוזיקלי בתחנות הרדיו בישראל. הוא בוחן
כיצד השימוש בשירי ארץ ישראל ובמוזיקה ישראלית עכשווית בימי זיכרון, חגים
ובעיתות חירום משמש כאמצעי ל"הנדס" רגשות קולקטיביים ולעצב את מצב הרוח
בקרב קהל המאזינים. הרדיו עושה שימוש ב"לוגיקה בירוקרטית" שבבסיס טקסי
הזיכרון בציונות המקודדת מקצבי זמן ביהדות ומעתיק לוגיקה זו לעיתות חירום
כך שזמן חירום מוכפף לתפיסות מיתולוגיות של זמן קדוש.
הנוסח המלא התקבל לכתב העת מגמות. מאמר נוסף פורסם באנגלית ב- Cultural Anthropology 24(2), 313-345
ניתוח ניאו-מוסדי של עליית מוזיקה מזרחית "לייט" ברדיו הישראלי בשנים 1995-2010
התקבל לפירסום ב-סוציולוגיה ישראלית. קישור
תקציר:
המאמר מציג ניתוח ניאו-מוסדי של שדה המוזיקה ברדיו בישראל בעקבות תהליך
ההפרטה. כחלק ממחקר אתנוגראפי ברדיו הממלכתי והאזורי נבחן היבוא של פורמט
שידור מסחרי על ידי גלגל"צ והמיצוב האסטרטגי של רדיו לב המדינה סביב
מוזיקה ישראלית ים-תיכונית. לחצים מימטיים לכל רוחב השדה הובילו להמשך
המידור של שירים מזרחים "כבדים" לצד דחיפה למוזיקה מזרחית "לייט"
המתאפיינת בגמישות סגנונית. זו פעלה כקטגוריה מתווכת בין יתר הז'אנרים
והביאה למיזוגם החלקי תחת התווית של פופ ים-תיכוני. בבסיס התהליך טמונה
סדרה של מחיקות סגנוניות ויחצ"ניות שעיקרם טשטוש המקורות המוזיקליים
הערביים-מוסלמיים והעתקתם למרחב הים-התיכון. בניגוד לציפיות שההפרטה תגביר
הפיצול והטרוגניות בשדה תוך ירידה בהזדהות הלאומית נטען כי המאבק של
שחקנים להשגת לגיטימציה מוסדית בשדה תחרותי מתורגם להדגשת זהות לאומית תוך
מחיקה שיטתית של מקורות השפעה זרים.
הנצחה של
"מוות מושהה": החיילים הנעדרים וסולידריות לאומית בישראל
המאמר הופיע באנגלית באוגוסט 2008 ב- American Ethnologist 35(3), 413-427